פרטים ראשונים: הטנדר של מרצדס

מרצדס פונה לדרכים חדשות עם ההחלטה להיכנס לשוק הטנדרים הגדל בהתמדה בכל העולם. בכדי לעמוד ביעדי הצמיחה הגלובאליים של הקונצרן הוחלט בחלונות הגבוהים בהנהלת דיימלר, הבעלים של המותג מרצדס בנץ, להוסיף טנדר, Pick-up באנגלית, שיפנה הן לשוק העבודה והתכליתיות, והן לשוק הפנאי. מדובר בטנדר שיתחרה בקטגוריית ה-"1 טונה", קטגוריה המוכרת גם אצלנו עם מתחרים וותיקים וידועים כמו מיצובישי האנטר (L200), טויוטה היי-לקס, איסוזו D-Max, ניסאן נבארה ופולקסווגן אמארוק.

יעדי המכירות הם דרום אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה ואירופה. ישראל כלולה בשווקי היעד האלו תחת אירופה. לארה"ב לא יגיע הטנדר דנן, אך לא נשלל תכנון וייצור טנדר "אמריקאי" על ידי מרצדס, שמן הסתם אמור להיות גדול משמעותית. "גם בסגמנט זה נציע מוצר שלא ניתן יהיה לטעות בעיצובו לגבי מוצאו", אומר בהקשר לתוכניות הטנדר העתידיות דיטר צטשה, יו"ר הקונצרן. "גם הסטנדרטים המוכרים שלנו בתחומי הבטיחות, הנוחות, האיכות והיכולות יבואו לידי ביטוי ב-Pick Up העתידי". למעט סקיצה ראשונה אותה שחררה מחלקת יחסי הציבור של מרצדס, לא פורסמו כל פרטים נוספים לגבי הטנדר העתידי, ורוב ההשערות ניתנו על ידי העיתונות העולמית, בעיקר הגרמנית, שרוחשת ובוחשת במידע עם מגוון השערות וספקולציות. מה שכנראה כן ניתן להעריך ברמת סבירות גבוהה הוא שכבסיס תשמש פלטפורמה קשיחה וקשוחה, במטרה להציע טנדר עם יכולות עבודה – כולל בשטח – של ממש. גרסאות אלו תהיינה היותר מבוקשות בשווקים שמחוץ לאירופה, שם נדרש טנדר עבודה אמיתי, הרבה לפני מותרות ופינוקי הפנאי. את אלו תציע מרצדס ככל הנראה יותר עבור השוק האירופאי, שם משמשים טנדרים רבים למטרות פנאי, עם דרישות אבזור ופינוק גבוהות יותר. פולקסווגן, המתחרה הישירה של מרצדס – עם האמארוק המצליח שלה – מציעה אף היא גרסאות שונות של הטנדר, למדינות בהן נדרשות יותר תכליתיות ויכולות עבודה מחד ולמדינות כמו באירופה, שם נושא האבזור והנוחות חשובים יותר, גם למטרות פנאי, מאידך.

מרצדס הכריזה כי הטנדר החדש שלה יושק "לפני שנת 2020", זאת אומרת – בטווח החמש השנים הקרובות. לפחות עם תזמון ההשקה צפוי למרצדס יתרון מסוים, שכן המתחרות העיקריות שלה בסגמנט – פורד ריינג'ר/מאזדה BT50, טויוטה היי לקס וניסאן נבארה – צפויות כולן להשיק עוד השנה מהדורות חדשות של הטנדרים שלהן, שמן הסתם יוצעו בשוק עד מעבר לשנת 2020, כך שבעוד חמש שנים הם כבר יהיו וותיקים, אם לא על גבול המיושנים. לפחות בסעיף החדשנות והרעננות יהיה לטנדר של מרצדס יתרון. שאלה מעניינת מתייחסת לייצור הטנדר המיועד, בעיקר למיקום המפעל ממנו יגיע. אסיה ירדה ככל הנראה בשלב מוקדם מעל לפרק כאתר פוטנציאלי לייצור הטנדר החדש – שמן הסתם, לפחות בגרסאותיו הבסיסיות, צריך להיות עם מחיר תחרותי; ההגמוניה של טויוטה היי לקס ואיסוזו D-Max במזרח אסיה חזקה מדי, לבטח בשווקי ענק כמו תאילנד – שם הם גם מיוצרים – שבנוסף חוקקו חוקי הגנה לתוצרת מקומית בתחומי המיסוי. ככל הנראה ייוצר הטנדר העתידי של מרצדס בשיתוף פעולה עם רנו-ניסאן, איתו כבר מיוצר בשותפות המרצדס סיטאן, המבוסס על הרנו קאנגו. הקונצרן היפני-צרפתי השיק לא מזמן את הניסאן נבארה החדש, ובהחלט ייתכן כי על בסיס אותה הפלטפורמה יוצע הטנדר של מרצדס. בניגוד לייצור המרצדס סיטאן, שהוא למעשה רנו קנגו לכל דבר – למעט שינויים עיצוביים, ייבדל הטנדר העתידי של מרצדס מהנבארה לא רק בעיצוב, אלא גם במנועים, תיבות ההילוכים, עיצוב הפנים ועוד. במידה ואכן יתבסס הטנדר של מרצדס על פלטפורמה של ניסאן בהחלט ייתכן וייצורו יתבצע בספרד, במפעל ניסאן שבקרבת ברצלונה – המפעל בו מיוצר הניסאן נבארה כיום. אגב, זו לא פעם ראשונה שצצות שמועות בדבר "שת"פ טנדרים" בין שתי היצרניות: לפני מספר שנים דובר על ייצור גרסה של מרצדס על בסיס הניסאן טיטאן המגודל, להתחרות בשוק האמריקאי חובב הגודל, אך הנושא ירד בינתיים מסדר היום.

אין ספק שלכניסת קונצרן ענק כמו מרצדס לתחום חדש בכלל – תחום ספציפי כמו טנדרים בפרט – תהינה השלכות מרחיקות לכת והשפעה רבה. מרצדס, למי שזקוק לתזכורת, אינה שחקן שולי בתחום רכב העבודה כיצרנית כלי הרכב המסחריים והמשאיות הגדולה בעולם. מן הסתם נשמע עוד לא מעט על הטנדר המיועד של מרצדס, וכמובן נמשיך לעקוב ולעדכן.