רגע של היסטוריה: החשמלית של מרצדס

היום לפני 45 שנים בדיוק (ה-13 במרץ 1972) חשפה מרצדס בנץ את הרכב המסחרי החשמלי LE 306 בבריסל שבבלגיה. כבר אז מדובר היה בקונספט עם ראייה ירוקה, קרי: שמירה על הסביבה, אוויר נקי וכמעט אפס רעשים. יש לזכור כי באותן השנים ייצרו מעבר לים, בארה"ב, את המכוניות הגדולות, הכבדות וזללניות הדלק הצמאות אי פעם, כך שהכיתוב שהופיע על צד המרצדס LE 306 – "ידידותי לסביבה הודות להינע חשמלי" היה כמעט בגדר התרסה, ולבטח בגדר חזון למועד. בקיץ של אותה השנה אמור היה צי של וואנים חשמליים מדגם זה לקבל תשומת לב עולמית וחשיפה רחבה עוד יותר עת שימש כרכב מנהלות והובלת נוסעים בפארק האולימפי במינכן, באולימפיאדה של 1972. לצערנו, עיקר הפוקוס הופנה אל רצח הספורטאים הישראלים באותה האולימפיאדה, ופחות אל סוג הרכב שעסק ביחסי ציבור, אך גם כך הצליח הרכב הניסיוני העתידני למשוך מספיק תשומת לב ולעורר תגובות ועניין.

מרצדס פיתחה את הואן החשמלי עם שותפות מתוך מטרה להציע רכב כל-חשמלי אמיתי, מעשי ויעיל – באמת ובתמים בכדי להפוך למובילה בתחום של מה שנראה כבר אז כשיטת ההינע של העתיד. בגרמניה ובמדינות מערביות רגישות לסביבה נוספות הבינו כבר בשעתו את הסכנות העומדות בפני החברה המודרנית, בעיקר זו המתגוררת באיזורים המאוכלסים בצפיפות, בפני זיהום האוויר והרעש ההולכים וגוברים הנוצר על ידי כלי רכב בעלי מנועי בעירה פנימית. המנוע החשמלי קיים היה כבר בשעתו הרבה יותר מ-100 שנה וכך גם הסוללות היודעות לאגור אנרגיה עבורו. גם אז, בדיוק כמו היום, היתה עיקר הבעיה שמנעה מעבר מהיר לרכב חשמלי עלויות הייצור והמכלולים, ובעיקר – גודל, נפח ומשקל המצברים. בכדי להציע תחרות לרכב קונבנציונלי עם מנוע בנזין או דיזל – ומיכל דלק נדיב – היה ועדיין קיים הצורך לפנות הרבה מקום למצברים, שבתורם מהווים תוספת משקל משמעותית, וגם בסופו של דבר מוגבלים בזמן הפעולה, שכן במקום תדלוק מיכל דלק האורך דקות ספורות, נדרשות במקרה הטוב מספר שעות בכדי למלא מצברים שהתרוקנו.
כאמור, כל הקשים שהוזכרו היו ידועים כבר אז, ובמרצדס הוחל למעשה עם ה-LE 306 הליך פיתוח, ניסוי, בדיקה ובחינה ארוך, הנמשך עד היום, של פיצוח נוסחת הרכב החשמלי היעיל – תחום בו מרצדס רואה עצמה (אז כהיום) כמובילה עולמית. במרצדס הבינו כבר בתחילת שנות ה-70' את מה שכיום הוא מובן מאליו והולך ומתפשט, הוא האיסור או המגבלות ההולכות ומחריפות של תנועת רכב הפולט גזי פליטה רעילים בערים איזורים המיושבים בצפיפות.

השותפות העסקיות של מרצדס בפיתוח הואן החשמלי היו החברות Kiepe (יצרנית בקרים ומנועים חשמליים) ו-Varta (מצברים). כבסיס לפיתוח שימש ואן מסחרי סדרתי שעוד פותח על ידי האנומג-הנשל (Hanomag-Henschel) שנרכשה על ידי דיימלר-בנץ, החברה האם של מרצדס, ב-1970 ושווק תחת השם מרצדס L207 ו-L307 (הבידול היה באורך) עם מנועי דיזל או בנזין והינע קדמי. היה זה רכב מסחרי אמין ומוכח שהבסיס השטוח שלו, עם רצפה חלקה לכל אורכו, אפשר הטמנת סוללות מתחת לרצפת הרכב מבלי לפגוע בנפח האחסון, ובמיקום המתאים ביותר להתמודדות נכונה עם תוספת המשקל, שכן מרכז הכובד נמצא כך נמוך מאוד.
מרצדס LE 306 צוידה במנוע שסיפק 35 עד 56 קילו-ואט (48-76 כ"ס), ושכמו מנועי הבעירה הפנימית בדגם הסדרתי והוותיק יותר – הניע את הגלגלים הקדמיים. המצברים שקלו 860 ק"ג בהחלט מכובדים והציעו וולטאז' של 144V וספיקה של 22 קילו-ואט/שעה. היה מספיק בכדי לאפשר יכולת העמסה של טונה אחת ולנסוע בעומס מלא בין 50 ל-100 ק"מ במהירות של עד 80 קמ"ש עד שהיה צורך למלא מחדש את המצברים. כבר בשעתו פותחה מערכת להחלפת מצברים (שי אגסי לא המציא שיטה זו…) שנועדה עבור מפעיל צי של ואנים חשמליים כאלו, שנעו כולם באיזור מוגדר ועם "בסיס" אם. מנגנון ההחלפה איפשר הוצאת כל המצברים במעין מגירה על מסילות לצורך ההטענה מצד אחד, ובמקביל הכנסת מגירה עם מצברים מלאים מהצד השני – תוך דקות ספורות.

מרצדס LE 306 היה ללא ספק אבן דרך בהיסטוריה של הרכב החשמלי בכלל, ובהיסטוריית כלי הרכב המסחריים החשמליים של מרצדס. למעשה החל ה-LE 306 תקופת פיתוח, בחינה וניסוי הנמשכת ברצף עד היום אצל מרצדס בתום הרכב החשמלי עם דגש על רכב כבד ומסחרי, והוא היה מן הסתם הראשון בשושלת רציפה שהפכה את מרצדס למובילה עולמית בתחום, כפי שהיא כיום.
מרצדס LE 306 עורר כאמור עניין רב בתעשיית הרכב בכלל ובתחום כלי הרכב המסחריים בפרט. אנשי מגזין המשאיות והרכב המסחרי המוביל הגרמני Lastauto Omnibus התלהבו מהביצוע והגדירו את המרצדס LE 306 כ"כמעט לא ניתן לבידול בהשוואה לגרסאות המנועים הסטנדרטיים של הרכב וקל יותר לנהיגה אף מרכב עם תיבה אוטומטית". אבל, כביקורת קבעו כי "מה שיקבע את עתיד הרכב החשמלי הם לא הביצועים, אלא נפח, משקל וזמן הפעולה של המצברים. ובתחום זה מחכה לנו עוד הרבה עבודה…". מה שנכון עד עצם היום הזה…