המרכב העתידני של סקניה

מרכב העתיד של סקניה

משאית סקניה-וואביס 3256

משאית סקניה-וואביס 3256 מ-1928. התצורה והמבנה הקלאסיים עומדים להשתנות

החיסכון במשקל העצמי הוא אחד המדדים החשובים והמשפיעים ביותר במשאית המודרנית; כאשר החוקים מגבילים את מעטפת המשקל הכולל המותר – כל קטגוריה וכל מדינה והחוקים והכללים שלה – נותר רק לנסות ולהשפיע בתוך אותו סך כולל במטרה להגיע לניצולת מרבית, ולהגדיל עד כמה שניתן את חלקו של המטען במשוואה. וזו פשוטה מאוד: אם משאית יכולה לשקול בסה"כ 15 טון, למשל, אז למשקל העצמי שלה משמעות קריטית על ההוצאות, על היעילות, והעלות לכל טון הובלה, כך שאם המשאית לבדה שוקלת 6 או 7 טון, המשמעות ברורה.
סקניה מציגה את תפיסתה לגבי החיסכון במשקל המשאיות בעתיד, עם חשיפת פרויקט ניסיוני עליו עובדים אנשי יצרנית המשאיות השבדית (בבעלות פולקסווגן) בשיתוף המכון הטכנולוגי המלכותי בשטוקהולם (KTH). מדובר בשלדת מונוקוק – מרכב אחוד כפי שמקובל מזה שנים רבות במכוניות פרטיות – קרי: מרכב קל משקל הנושא את עצמו ושעשוי מקשה אחת. המרכב העתידי של סקניה עשוי חומרים מרוכבים (ככל הנראה על בסיס סיבי פחמן – החברה לא מפרטת בסעיף זה) המאפשרים כבר כיום ייצור מרכב למשאית או אוטובוס השוקל עד 40% פחות ממרכב עדכני הבנוי בשיטות קונבנציונליות. בסקניה מסבירים כי למרות שעדיין מדובר בשיטות ייצור ועלויות חומרים יקרות מהשלדות והמרכבים המקובלים כיום – כבר עתה, בראייה ארוכת טווח של אורך חיים ממוצא מלא של משאית, מדובר בייצור כדאי ומשתלם. בעתיד הקרוב יחסית, מאמינים בסקניה, תיטה המשוואה עוד יותר לטובת השלדה האחודה, כך שמבחינתה מדובר בנקודת זמן קריטית "לתפוס" את הנושא עוד בחיתוליו.

Scania-Vabis chassis type 8408

משאיות בנויות מזה עשרות רבות של שנים באותה השיטה הבסיסית: שלדת קורות ועליה המרכב, המנוע ויתר המכלולים. בקרוב מצב זה ישתנה (בצילום: סקניה שלדה מדגם 8408 משנות ה-30', ששימשה בסיסי למשאיות ולאוטובוסים)

בסקניה מאמינים כי המרכבים האחודים יתפוס תוך מספר שנים את מקום השלדות הקונבנציונליות המשמשות משאיות ואוטובוסים למעשה מאז המצאתם – לפני הרבה יותר מ-100 שנה. הקונספט הבסיסי לא השתנה מאז – בעיקר בגלל שלא היו בנמצא החומרים ושיטות הבנייה המוכרות כיום. בסקניה מאמינים כי משאיות חלוקה ועירוניות יחד עם אוטובוסים יהיו הראשונים להציע שלדות מחומרים מרוכבים. החיסכון במשקל השלדה – קרי: המשקל העצמי של הרכב – יתורגם מידית ליותר מטען אותו ניתן להוביל, מה שכאמור מאפשר פחות נסועה לטון מטען. ואם במשאיות קלות או במשאיות חלוקה מדובר יותךר בנפח ופחות במשקל, הרי שבמשאיות המונעות חשמל – תחום ההולך וצובר תאוצה – המשקל מהווה בהחלט פקטור משמעותי, בעיקר לנוכח משקל הסוללות שבינתיים מהוות גורם מכריע לגבי המשקל של הרכב. במשאית חשמלית הורדת המשקל מהוה מדד ישיר להגדלת טווח הנסיעה. בסקניה רואים בסגמנט זה כיוון מעניין נוסף ובעל פוטנציאל גבוה בהקשר למרכב העתידי שלה, מחומרים מרוכבים.
השימוש בחומרים מרוכבים לבניית מרכבים ושלדות במשאיות אטרקטיבי לא רק בשל החיסכון במשקל. שימושים דומים בכלי רכב אחרים או בכלי טיס מראים כי היכולת ליצור מקשה אחת קשיחה מיריעות בדים המחוזקים בסיבים כלשהם מאפשר מפתחים גדולים יותר ביחס לשימוש בפלדה או אלומיניום, חוסך חיבורים/ריתוכים/ברגים ומציע חוזק רב בהרבה גם כאשר מדובר בעובי דופן דק יותר מפלדה במבנה מקביל. השימוש בחומרים מרוכבים אינו מוגבל לסוג אחד בלבד של חומר; ניתן להשתמש בחומרים שונים לשימוש שונה – בהתאם לצורך, לעלות ולהליך הייצור הנדרש.
בשלב זה משחררים בסקניה עיבוד מחשב של מרכב עתידי שיכול לשמש כבסיס לאוטובוס או למשאית חלוקה. המבנה נועד להכיל מערכות חשמליות, דהינו – מדובר ברכב חשמלי עתידי. בניית מרכב שכזה מתבססת על ניסיון רב בשנים בבניית מטוסים ומכוניות-על. השלב הבא יהיה ככל הנראה השקת מרכב אמיתי, בגודל מלא – ואולי אף כבר כבסיס למשאית או אוטובוס עתידיים של סקניה. נראה כי בסקניה הקדימו להציג את עתיד המשאיות לפחות בכל הקשור למרכב ולשלדה. נראה גם שזה אך עניין של זמן עד שיצרניות אחרות תצגנה את תפיסתן לנושא. יהיה קל …ומעניין.

המרכב העתידני של סקניה

קונספט המרכב העתידני של סקניה, העשוי חומרים מרוכבים והמיועד כבסיס לאוטובוס או למשאית חשמליים