בחצר האחורית של JCB – סיפורה של השקה

הכותב היה אורח חברת JCB ב-Rocester, אנגליה

במסגרת עבודתי ב-20 השנים האחרונות, כעיתונאי ועורך בתחום הרכב, הזדמן לי לא מעט להיות מוזמן להשקות של כלים חדשים; השקה משמעה אירוע מושקע, מיוח"צן היטב, מוקפד ומאורגן על הדקה, על הנקודה ועל המטרה – בדיוק ובמקצוענות מרשימים. מטרות אירועים כאלו הן להציג בפני התקשורת העולמית את המוצר החדש, ב'מגרש הביתי' של היצרנית, מן הסתם בתנאים נוחים ומותאמים למסר שהחברה רוצה להעביר – ודרך התקשורת לשאר העולם. יעיל למדי. מצד החברה המארגנת, לרוב מנוצל האירוע להפגנת יכולות, כוח, עוצמה וכאמור – הצגת וחשיפת הפואנטה, לשמה התכנסנו. מצד התקשורת, מדובר בקבלת מידע חדשותי ראשוני, מפי האנשים שיוצרים את החדשות, בכירי החברה והמומחים העומדים מאחורי המוצר החדש, וכמובן – הזדמנות נדירה ומרתקת לפגוש ולהתחכך הן עם ראשי היצרנית והן עם עיתונאים-קולגות מרחבי העולם, שכולם עוסקים באותו התחום ורובם הגדול מומחים אמיתיים לנושא.
כאמור, זכיתי להיות בעשרות השקות של מכוניות ואף של אופנועים, אבל בהשקה של ציוד כבד? טרם הספיקותי…

מצד היצרנית המזמינה זה הולך כך: כל סוכן רלוונטי (לא כולם מוזמנים לכל האירועים וההשקות) מקבל מהיצרנית אפשרות להזמין עיתונאי אחד או יותר, תלוי בגודל המדינה (ובכמות העיתונאים…), ולרוב הסוכן מחליט איזה גוף תקשורת יצא לאירוע. מאותו הרגע עובר הטיפול למחלקת יחסי הציבור של היצרנית, שבמקרה של JCB נראה כי היא אינה נופלת ביכולותיה ובמקצועיותה מהסטנדרט המקובל אצל יצרניות הרכב המובילות בעולם. אני הוזמנתי בגל הראשון של העיתונאים אשר כלל את אירופה, כאשר ישראל כלולה בה. בסה"כ מדובר היה בכ-100 עיתונאים מגופי תקשורת מובילים בגרמניה, אנגליה, רוסיה וכיו"ב. הגלים הבאים יכללו עיתונאים מאמריקה, אסיה וכן הלאה. היחס לו זכיתי – ולא בגלל פרצופי הנאה או שמי הטוב – נבע בעיקר מיחס היצרנית אל אנשי קומסקו, נציגיהם בארץ, וממנו ניתן ללמוד שמעמדו ויוקרתו אצל הבריטים איתנים בהחלט, וכי הוא זוכה להערכה רבה, למרות שישראל אינה בדיוק השוק הגדול ביותר של JCB בעולם, בלשון המעטה…

ההשקה החלה עבורי מוקדם בבוקר, במלון עתיק ומפואר באמצע איזור כפרי יפהפה באנגליה. צהרים קודם לכן נחתתי בלונדון כאשר הובטח לי ש'מישהו מהחברה יאסוף אותך'. ואכן, בחור לבוש חליפה המתין לי ביציאה מהטרמינל ולאחר ברכות חביבות הוביל אותי ל'מונית' שתיקח אותי למלון. ה'מונית', אגב, היתה מרצדס S 400 Hybrid בגרסת לימוזינה מוארכת, ולשאלתי האם מדובר בדגם חדש של JCB הוסבר לי שאלו כלי הרכב הסטנדרטים שמשמשים להסעת אורחי החברה באירוע. אוקי, בהחלט סטנדרט שאפשר להתרגל אליו.

נסיעה ארוכה למדי באחת האוטוסטראדות העמוסות באירופה אפשרה שיחה מעניינת עם הבחור – שהיה במקרה בעל החברה שנשכרה על ידי JCB לאבטח את ההשקה ולהוביל את העיתונאים משדה התעופה ואליו – על מגוון נושאים 'אנגליים', כולל כמובן כדורגל, מזג אוויר, תדמית המלכה, אך גם על JCB. האיש אינו עובד בחברה אבל היה מעניין לראות את הגאווה הבריטית והלוקל-פטריוטיות במותג המפורסם, שמסתבר שמביא לא מעט כבוד לאנגליה, ו"בנה את אנגליה של היום", כהגדרתו. הלורד באמפורד, יו"ר JCB, שפירוש שמה הוא קיצור של שם אביו, מייסד החברה – Joseph Cyril Bamford – הוא סוג של גיבור לאומי ודמות נערצת באנגליה, ובתור מי שהמציא הלכה למעשה את המחפרון, אפשר להבין זאת. כן, למי שלא בקי בהיסטוריית הצמ"ה על סוגיו, נזכיר כי המחפרון – מוצר המיוצר כיום על ידי מגוון רחב של יצרניות צמ"ה, הומצא הלכה למעשה על ידי אותו יוסף סיריל באמפורד.

המלון אליו הגעתי הכניס אותי לגמרי לאווירה הבריטית הרצויה. מבנה ארמון עתיק, "כבד" ומעוצב כמוזיאון ספון עץ ופינות ישיבה קלאסיות, גן רחב ידיים מקושט פסלים וכמובן – נוף שמשלב מרחבים ירוקים וחקלאיים עם יער עבות. גם לזה הצלחתי להתרגל בקלות… מדובר במבנה מפואר שנבנה בין השנים 1615-36 על ידי סיר ראנולף קרו (Ranulph Crewe), השופט הראשי בממלכה ואדם עמיד ביותר שקבע כאן את מעונו. ב-2013, לאחר גלגולים רבים הוסבה האחוזה המפוארת ורחבת הידיים למלון פאר.
לאחר ארוחת בוקר ראויה ובריטית טיפוסית – שאגב, הוכיחה שהאוכל הבריטי אינו גרוע כתדמיתו… – נפגשו כל העיתונאים עם עשרות מארחיהם מ-JCB ברחבת הכניסה למלון, בבוקר צונן וערפילי – ליום ה'תכל'ס'. שני אוטבוסים מפוארים הובילו אותנו בכבישי 'ארץ JCB' אל אתר ההדגמות של החברה.

זה היה מרשים לראות איזור שלם באנגליה שכאילו מהווה פרובינציה בתוך הממלכה, וכולו JCB; מטה החברה, מפעלי ייצור (חלק; ל-JCB עוד מפעלים בבריטניה וברחבי העולם בהם מועסקים למעלה מ-11,000 עובדים!), אתרי ניסוי, מרכזי חינוך, רפואה ובילוי לעובדים, כמה אגמים פרטיים, בתי אחוזה המשמשים חברות בת ועוד – הכל JCB, כאשר בין לבין ממוקמות חוות פסטורליות וכפרים ציוריים. קשה לחשוב על מעורבות עמוקה יותר של חברה מסחרית בחבל ארץ שנראה כאילו שייך לה, תרתי משמע.

לאחר נסיעה של כחצי השעה הגענו למרכז ההדגמות והניסויים של החברה. הכניסה נראית ככניסה למתקן בטחוני ממודר, וכוללת שמירה ושער הרמטי, כאשר לאוטובוס המתין רכב מלווה שהוביל אותנו אל קודש הקודשים. המתחם סגור ובדומה לבסיס צבאי מסווג הכניסה מותרת רק בתיאום ועם ליווי. האוטובוסים עשו דרכם באיטיות בשבילים מפותלים, מובלים על ידי לנד רובד דיפנדר מצוחצח, עד להגעתנו למעין מחצבה ענקית שאין מתאימה ממנה להגדרה "מגרש המשחקים האולטימטיבי לחובב הצמ"ה המושבע"; מדובר אכן במחצבה עתיקה – בבעלות JCB, כמובן – שהוסבה למרכז הדגמות מרשים ביותר, הכולל כל סוג של סביבת עבודה או מצב שתחום הציוד הכבד, עבודות התשתית והפיתוח יכול לכסות. קירות סלע, בורות, גבעות, ערימות סלעים בגדלים ומסוגים שונים, שבילי עבירות שונים ומשונים, דגמי בתים בשלבי בנייה וגדלים שונים ועוד, כאשר הכל "מקושט" בציוד חדש בעמדות ו'פוזות' שונות. בהחלט מרשים.

הכל היה מתוקתק למשעי, ועם הירידה מהאוטובוס דחפו לנו קפה חם, אפוד זוהר וקסדה ליד, והובלנו אל 'טריבונה' גדולה שלמעשה התקפלה מנגרר גדול. ההשקה – עליה אפרט בכתבות המשך – כללה הדגמות של מחפרונים, מחפרים, מעמיסים טלסקופיים, ציוד מיוחד ועגלות שפיכה, כולם ממוקמים סביבנו בעמדות ותנוחות שונות. היה מרתק לראות את הציוד החדש מבצע מולנו לפי הסדר תצוגות תכלית, כאשר אחראי הפיתוח, המהנדס הראשי או מנהל המוצר בכבודם ובעצמם הציגו תוך כדי הדגמות מצד אנשי 'סיירת ההדגמות' של JCB את יכולות וביצועי הכלי; גם עיתונאים ממדינות קרות באירופה התפלאו לראות את המשוגעים מ-JCB מסתובבים בשטח עם 'אוברולים' מדוגמים ו…חולצות קצרות… הטמפרטורה היתה סביב ה-14 מעלות, עם רוח, גשם קל וטורדני ושמיים אפורים…

השלב הבא כלל חלוקה לקבוצות, כאשר כל קבוצה מלווה על ידי אחראי המכירות והשיווק האזורי. כל קבוצה ביקרה בתורה בתחנה שכללה ציוד חדש מסוג מסוים, כאשר בתחנה ניתן היה לקבל הסברים ותשובות לשאלות מהחבר'ה שבעצם 'המציאו', פיתחו, בונים ואחראיים על המוצר.
לאחר סיום הסבב בו ביקרה כל קבוצה בכל התחנות וראתה מקרוב את הציוד החדש עלינו בחזרה על האוטובוסים, שלקחו אותנו אל מרכז המבקרים של החברה לארוחת סיכום. אולם רחב ידיים אירח את קבוצת העיתונאים יחד עם מלווינו – בכירים מ-JCB, ובמהלך הארוחה המשובחת היה זה מרתק לשמוע קצת על הנעשה בתוך החברה, שוק הצמ"ה העולמי, מצב השוק במדינות השונות ועוד. Small Talk במיטבו.

קינוח, לחיצות ידיים – ואפילו היו שם כמה חיבוקים – וכל אורח הובל אל הרכב שהובילו אל יעדו, מי לשדה התעופה ומי לתחנת הרכבת. בדרך אל הרכב עוד קיבלנו תיק עיתונות, עם כל המידע, התמונות, סיכומי ההרצאות ועוד, להזכיר לכולנו את מה שקל היה לשכוח – באנו לעבוד… טוב, מישהו צריך לעשות גם את העבודה הזו.
כאמור, במהלך הימים והשבועות הקרובים תעלנה כאן באתר כל הכתבות אודות הציוד החדש, ואם שכחתי לציין – יש בהחלט למה לחכות. להתראות בשנה הבאה!